בן שמעוני ז״ל היה בן דוד שלי, אבל בשבילי הוא היה הרבה יותר מזה, חבר הכי טוב.
בן היה כזה שנכנס למקום עם דומיננטיות שקטה. תמיד במרכז העניינים, אבל בלי לנסות להיות. זה פשוט בא אליו בטבעיות.
וב־7 באוקטובר, בדיוק כמו שהוא היה בחיים הוא פשוט רץ לעזור.
בזמן שאנשים ניסו לברוח ממסיבת הנובה, בן חזר שוב ושוב אל התופת כדי להציל אחרים, עד הפעם האחרונה.
13 נפשות ניצלו בזכותו. וזה היה בן אהבה לאנשים, לפני הכול. בן אהב אנשים. אהב חברים, מסיבות, אירועים, מוזיקה, ואת הרגעים הקטנים שהופכים לערבים שלא רוצים שייגמרו.
יש לי בראש תמונה אחת שתמיד מחזירה אותי אליו, ערב רגיל בוילה בשאר יישוב, כל המשפחה ביחד, מוזיקה, צחוקים, ובן שם באמצע העניינים עם הווייב השקט והמיוחד שלו.

והמשקה שלו? תמיד ג׳ין וטוניק.

ואם הגיע גם לימון, מלפפון ונענע בפנים בכלל זכית לראות את החצי חיוך המרוצה שלו, למרות שהוא בחיים לא היה מבקש 😄

דף הנצחה ממשלתי ״לעד״

דף הנצחה בן שמעוני

לסיפור של בן

קישור לשיר ״מי האדם״ של גלעד שגב

קישור לשיר ״מי האדם״ של סינרגיה

לכתבה במהדורה מרכזית בחדשות 13

לכתבה במאקו

לכתבה בגלובס

ליחידה להוראת תלמידים